למה לא אוגנדה?

אמנם לא באוגנדה, אבל מדינות אירופאיות רבות מציעות לישראלים את האפשרות להגיע וללמוד באחד מתוך מוסדות הלימוד הרבים הקיימים בהן. לעתים קרובות, שכר הלימוד נמוך יותר, עלות המחייה נמוכה יותר וגם דרישות הקבלה ללימודים. מסיבות עיקריות אלו, בוחרים צעירים רבים לעבור למספר שנים מישראל למדינה אירופאית כזו או אחרת, ללמוד בה ולחזור לארץ עם תואר בין לאומי ביד.

הצד השני של המטבע

למרות היתרונות הברורים הרשומים לעיל, צעירים רבים בוחרים להישאר בארץ, ללמוד כאן ולקדם את הקריירה שלהם כאן בישראל. אמנם התפתחות אישית מבחינת לימודים וקריירה בישראל נחשבת לתובענית יותר מאשר במדינות מסוימות אחרות, אך מוסדות הלימוד בארץ נחשבים לכאלו, שמוציאים אנשי מקצוע מן השורה הראשונה ומכינים את הלומדים בהם היטב לקראת העולם המקצועי שמחוץ למוסד הלימודי.

כמו כן, ישנו גם עניין התארים. לא כל התארים הבין לאומיים מתקבלים בארץ באופן גורף כמו במקרה של לימודי רפואה, אשר לעתים קרובות נדרשים לעבור מבחנים בארץ על מנת שיוכלו לשמש כרופאים בישראל. וכל זאת מבלי לדבר על קשיי שפה וריחוק מבני המשפחה והחברים המוכרים.

עולם קטן

אומרים שהעולם הוא קטן, אך ארצנו היא קטנטונת. כאשר אדם לשלב הלימודים המעשיים (סטאז') שלו, הוא צובר לא רק ניסיון, אלא גם קשרים בתוך התעשייה אליה הוא רוצה להשתייך. כלומר, אם סטודנט למשפטים מצליח להיכנס לתוך משרד עורכי דין עוד בטרם סיים את חוק לימודיו, הוא לא רק ייחשף למקרים שונים וילמד מן הניסיון, אלא גם יוכל להראות את היכולות שלו בפני מעסיקים אפשריים לעתיד בשבילו.

האפשרויות הנפתחות בפני אדם, הלומד בסביבת מחייתו הן עצומות ולכן לימודים וקריירה בישראל הולכים יד ביד ורצוי לא להפרידם. על מנת לפתוח דלתות נוספות להמשך הקריירה חשוב גם ליצור קשרים עם חברים לספסל הלימודים, אשר יכולים לתרום רבות להצלחה שלכם בהמשך הדרך המקצועית שלכם.