על פי חוק הירושות שנחקק בשנת 1965 חלוקת רכושו של המנוח תהיה בצורה קבועה וברורה. על פי החוק, בן או בת הזוג יהיו זכאים למחצית מעזבונו של הנפטר והחצי השני יעבור לילדים בחלקים שווים. עורכת הדין טל איטקין מדגישה כי הרכוש יעבור בצורה זו רק במידה ואין מסמך צוואה שמחלק בצורה אחרת את הרכוש. במידה ואין צוואה הרי שהעזבון יעבור על פי חוק הירושות מבלי אפשרות התנגדות של המוטבים החוקיים או מוטבים אחרים הרואים עצמם מקופחים (מלבד מקרים חריגים). את היורשים החוקיים יש לרשום טרם המוות כמובן אצל רשם הירושות וכך ניתן להבטיח את העברת העזבון ליורשים המתאימים ללא טעויות וללא סיבוכים. טל איטקין מוסיפה כי הגוף שמולו מתנהלים כל ענייני הירושה הוא הרשם לענייני ירושה ועל כל עדכון או שינוי יש להעביר לו ולקבל אישור. ירושות אינן אמורות להיות מסובכות שכן העזבון עובר לאנשים קבועים וזאת בניגוד לצוואות בהן יכול הנפטר להוריש את רכושו לכל מי שהוא חפץ.

ירושות – המעגל הראשון, השני והשלישי

כאשר אין צוואה, ירושות ייקבעו על סמך חוק הירושות ובו המוטבים, כלומר היורשים יקבעו על פי כלל קבוע. טל איטקין מסבירה כי ישנם שלושה מעגלים והם למעשה קבועים ולא ניתן לשנות אותם. במידה ויש בן או בת זוג של המנוח/ה אזי הם יתחלקו בחמישים אחוזים עם המעגל הראשון שהוא הילדים. במידה ואין בן או בת זוג הילדים יזכו למאה אחוז מהרכוש שיתחלק בין כל הילדים בחלקים שווים. במידה ואחד הילדים נפטר, החלק שלו יתחלק בחלקים שווים בין כל שאר הילדים. המעגל השני מתייחס להורים ולצאצאים שלהם, כלומר האחים או האחיות של הנפטר. במידה ואין אחים ואחיות יתחלק הרכוש בין שני ההורים או יגיע במאת האחוזים להורה אחד במידה והשני אינו בין החיים. המעגל השלישי הוא יתר בני המשפחה והם יזכו לקבל את העזבון במידה ושני המעגלים הראשונים אינם רלוונטיים. עורכת הדין טל איטקין מדגישה כי אין מצב שבו העזבון יחולק גם למעגל הראשון וגם המעגל השני ובמידה וקיים מישהו במעגל הראשון, גם אם מדובר באדם אחד בלבד הרי שכל הרכוש יעבור אליו. ירושות הן קבועות והחוקים לגביהן ברורים ביותר, במידה ויש סוגיה אינה ברורה מומלץ לפנות לאנשי המקצוע ולקבל את התשובות המדויקות ביותר.

הגשת התנגדות לירושה

ראשית, יש להדגיש כי כל החלטה של הרשם לענייני ירושות ניתנת לערעור ואפשר להגיש בקשה המתנגדת אליה. במידה ומוגשת התנגדות מסיבה כזו או אחרת, היא מועברת לבית המשפט לענייני משפחה ושם מתנהל הדיו המשפטי בעניין. המקרים הנפוצים בהן מוגשות בקשות להתנגדות לירושה הן כאשר הנפטר אינו תושב ישראלי, היורשים אינם מזוהים במאת האחוזים או כאשר הנפטר אינו היה נשוי אך היה בקשר זוגי. כמובן שכל מקרה נבדק לעומקו ובהתאם למקרה הספציפי ובית המשפט לענייני משפחה הוא הרשאי להחליט על פי ראות עיניו.